חשיבותו של אוויר בלתי מזוהם ונקי בסביבת העבודה התעשייתית הינו חלק בלתי נפרד מבריאות, בטיחות ורווחת העובדים.
אוורור תקין הוא תנאי ראשון למקום עבודה בטוח ובריא לעובדים.
המונח אוורור תעשייתי מתייחס בעיקר לטיפול במזהמים הנפלטים לאוויר המפעל ולסביבתו, כחלק מתהליכי ייצור במפעלי התעשייה, כגון: אוויר חם, גזים או חלקיקים שגודלם עשוי להשתנות מ 100 מיקרון ל0.01 מיקרון ואף פחות (תלוי במוצרים ובסוג המפעל ).
במקומות עבודה משתמשים באוורור על מנת לספק סביבת עבודה בריאה ובטוחה וכדי לשלוט בחשיפה למזהמים שונים הנישאים באוויר.
הסיבות העיקריות לצורך באוורור בסביבת העבודה התעשייתית:
- הפחתת החשיפה למזהמים הנישאים באוויר.
- אספקת אוויר צח ורענן מבחוץ.
- הגנה על עובדים מפני טמפרטורות: גבוהות חום או קור.
- לחות.
- הפחתת סיכוני הפיצוץ או השריפה.
- הגנה על הציוד והאנשים מפני חומרים קורסיביים וכימיקלים.
אנו נוהגים להשתמש בסוגים שונים של אוורור המתחלקים: לאוורור טבעי ולאוורור מכאני.
באוורור טבעי אנו משתמשים באוויר מחוץ למבנה, כדי לייצר זרימת אוויר טרי ולאוורר את המבנה באמצאות פתחים, חלונות, צורת המבנה (אדריגלות), אבל יש לזכור כי אפשרות זו מוגבלת בגלל אירועי מזג האוויר בחוץ כגון: רוחות, טמפרטורות, גשמים, אבק וכל מה שעף ברוח.
האפשרות האחרת נקראת אוורור מאולץ, המתבצע באמצעים מכאניים כגון: מפוחים וציוד אחר המשמשים לייצור זרימת אוויר בתוך המבנה.
אוורור מכאני בתעשייה מתבסס על שתי שיטות אוורור עיקריות :
חלק ראשון הינו אוורור סביבת העבודה (חלל המבנה).
- אוורור החלל נעשה ע”י שאיבת האוויר המזוהם ואספקת אוויר נקי מבחוץ (רצוי אוויר מטופל) באמצעות מפוחים מסוגים שונים.
- יניקת האוויר המזוהם ממקור הזיהום או מסמוך לו.
חלק שני הינו המזהמים שאנו פולטים אל סביבת המפעל הקרובה והרחוקה.
על מנת למנוע פגיעה וזיהום אוויר יש לפלוט את האוויר המזוהם דרך מערכות סינון אוויר מסוגים שונים.
מערכות אלו בנויות בהתאם לסוגי הזיהום ולכמויות האוויר הנפלטות דרך המערכות.
מערכת סינון אוויר: מערכת המתוכננת לסינון והסרת מזהמים מהאוויר כגון אבק, גזים, אדים, עשן ועוד. מערכות סינון אוויר אלו מכילות מסננים מסוגים שונים בהתאם לסוג המזהם כגון: מסננים מכאניים, מסנני כיסים, משקעים אלקטרוסטטיים, מערכות סינון המסננות באמצעות נוזלים, מסנני פחם ועוד.
לסיכום: אוורור תעשייתי הינו תנאי הכרחי לסביבת עבודה בריאה ולמינימום פגיעה בסביבת המחייה שלנו.
הגוף הרשמי האחראי ובעל הסמכות מטעם המדינה למניעת מפגעי זיהום אוויר, הינו המשרד להגנת הסביבה.
כחלק מפעילות המשרד להגנת הסביבה חוקק החוק הנקרא חוק אוויר נקי, התשס”ח – 2008
חוק אוויר נקי גובש והוחל ב 1/01/2011
חוק זה מסדיר את הטיפול בגורמי זיהום האוויר השונים במסגרת חוקית אחת (המשרד להגנת הסביבה).
בהבנת חשיבות העניין, בריאות ואיכות החיים לכל החיים באזור, חוקק החוק על מנת להביא לשיפור של איכות האוויר שאנו נושמים וכן למנוע ולצמצם את זיהום האוויר באמצעות חוקים, איסורים, חובות ותקנות.
בין השאר עוסק החוק ב:
- קביעת ערכים מרביים למזהמי אוויר בסביבה.
- ניטור האוויר ופרסום הנתונים לציבור.
- הטלת חובה על מפעלים גדולים להצטייד בהיתרי פליטת זיהום לאוויר.
- מתן סמכות לשר להגנת הסביבה לפרסם הוראות אישיות לגופים שונים, העלולים לזהם את האוויר כמו נמלים ימיים וציי רכב.
- מתן סמכויות לרשויות מקומיות לפעול להפחתת הזיהום הנגרם בתחומן.
- מתן סמכויות להטיל עיצומים כספיים על מפרי הוראות מנהליות ועונשי מאסר (עד שלוש שנים) וקנסות כבדים על מפרי האמור בחוק הגורמים לזיהום שלא כדין.
- מתן אפשרות להגיש תביעות אזרחיות כנגד מזהמים.
